<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ב'</h1>
<h2>דף עא.</h2>
וסבר ר' יוסי בעניות שלא ניתן קיצבה אלמא בעל מצי מיפר ורמינהי כו' אין נ' לר' פירו' גירסת הספרים דקתני ואלו הן נדרי ענוי נפש כו' שהרי לא גרסינן במשנה [נדרים ע"ט ע"ב] הכי אלא כך נראה לר' עינוי נפש הוא דאינו הא דברים שבינו לבינה איכא. ולא חיישינן בזה שישנו כמו שאינו שהרי אינו מקלקל הלכות. אבל זהו שיבוש הגירסא דקתני הניחא למאן דאמר דברים שבינו לבינה ומשמ' דרב אדא בר אהבה סבר דברים שבינו לבינה אין הבעל מיפר. הרי משניות שלמות הן בנדרים פרק אלו נדרים דקתני התם קונם שאני עושה לפיך וכו'. אע"פ שהוא מחלוקת תנאים כאן דתנא קמא סבר אינו צריך להפר ור' עקיבא סבר צריך וכו' מכל מקום כלם מודים שדברים שבינו לבינה צריך הפרה. אבל מה שאומר אינו צריך להפר משום דהעדפה לבעל וכך מיתוקמא פלוגתייהו במציאת האשה [כתובות ס"ו ע"א] והלשון מוכיח דקסבר דברים שבינו לבינה הבעל מיפר דקתני אינו צריך. אבל אי הוה צריך מיפר. דאי לא תימא הכי ליתני אין הבעל מיפר ותו לא. ועוד שהרי כל הסוגיא בנדרים מוכחת. ואף ר' יוסי סבר הבעל מיפר לדברי הכל דקבעי התם [נדרים פ"א ע"א] לר' יוסי מהו שיפר משום דברים שבינו לבינה. מכלל דפשיטא ליה דר' יוסי סבר דברים וכו' מיפר. ותניא מסייעתיה למאן דאמר מיפר התם בפירוש. וקתני כמו כן ושלא איכחל ושלא איפרכס ושלא אשמש מטה ואלו הן דברים שבינו לבינה. אם כן אני מוצא תנא דסבר לה כוותיה וגם איתא במילתיה דרבא גופיה אינו מוכיח שהיה מחלוקתם בדברים שבינו לבינה. שהוא נותן טעם שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר. כלומר שאינו מזיק לו מאחר שהוא נוהג. אבל אם היה מזיק לו היה מיפר דברים שבינו לבינה. אבל הכי איתא גירסת הספרים הניחא למאן דאמר הבעל מיפר דחשיב ליה דברים שבינו לבינה אבל למאן דאמר אין הבעל מיפר כלומר שאינו כדברים שבינו לבינה שהרי לא מצינו שועל שמת בעפר פיר אבל כולי עלמא מודו דבדברים שבינו לבינה הבעל מיפר דנפקא לן מקרא התם דבין איש לאשתו דבינו לבינה הבעל מיפר. ופלוגתייהו התם על מילתיה דר' יוסי ותו לא מידי.
